תום עידן המקסום הפיננסי הבלעדי במשך עשורים רבים, המנטרה של עולם העסקים הייתה פשוטה וחד-ממדית: תפקידה היחיד של הנהלת חברה הוא למקסם את הרווחים עבור בעלי המניות (Shareholders). כל פעילות שלא שירתה באופן ישיר את שורת הרווח התחתונה, נתפסה כבזבוז משאבים או לכל היותר כתרגיל יחסי ציבור (PR) שטחי. אולם, בעשור האחרון, ובמיוחד על סף שנת 2026, מתחוללת רעידת אדמה בתפיסה הניהולית הגלובלית. המושג ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי – Environmental, Social, and Governance) הפך מסיסמה של פעילים חברתיים, לסטנדרט מחייב בחדרי הדירקטוריון של החברות הגדולות והבינוניות בעולם ובישראל.

מושיקו מוסקביץ, מנכ"ל חברת הייעוץ "טקטיקה נבונה בע"מ", הוא מהקולות הבולטים בישראל המקדמים את ההכרה בכך שאין סתירה בין רווחיות לבין אחריות חברתית. ההפך הוא הנכון: כיום, הם שזורים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה. כמי שעומד בעצמו במפגש שבין העשייה הציבורית והפילנתרופית מושיקו מוסקוביץ כמייסד ארגון נחמה והצלה בישראל מביא לזירה העסקית פרספקטיבה ייחודית שמוכיחה כיצד "לעשות טוב" משמעותו "לעשות עסקים טובים יותר".

מהו בעצם ESG ואיך הוא משפיע על העסק? ראשי התיבות ESG מייצגים את שלושת הקריטריונים המרכזיים שבאמצעותם משקיעים, צרכנים ורגולטורים מודדים כיום את ההשפעה הרחבה של החברה:

1. סביבה (Environmental): מהי טביעת הרגל הפחמנית של החברה? האם היא ממחזרת? האם תהליכי הייצור שלה מזהמים או מקדמים קיימות?

2. חברה (Social): כיצד החברה מתייחסת לעובדים שלה? האם היא מקדמת גיוון והכלה (Diversity & Inclusion)? מה תרומתה לקהילה שבה היא פועלת?

3. ממשל תאגידי (Governance): האם הנהלת החברה פועלת בשקיפות? האם יש שכר הוגן לבכירים ומניעת שחיתות?

"הטעות הנפוצה של מנהלים רבים בישראל היא לחשוב ש-ESG זו פשוט המילה החדשה ל'פילנתרופיה'", מסביר מושיקו מוסקביץ. "זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. לתרום צ'ק לעמותה בסוף השנה זה יפה ומבורך, אבל זה לא ESG. אחריות תאגידית אמיתית מחייבת שילוב של ערכים אלו בליבת הפעילות העסקית של החברה. זה אומר לבחון את שרשרת האספקה שלך, את מדיניות ההעסקה שלך, ואת המוצר שאתה מוכר, דרך משקפיים חברתיות וסביבתיות".

הערך הכלכלי של אחריות חברתית למה חברות שמות דגש כה רב על הנושא? התשובה היא כלכלית טהורה. ראשית, המשקיעים דורשים זאת. קרנות השקעה בינלאומיות, בנקים וגופים מוסדיים מקצים כיום טריליוני דולרים להשקעות "ירוקות" או אחראיות בלבד. חברה שלא מציגה דו"ח ESG מסודר, פשוט לא תקבל מימון או שהערכת השווי שלה תיפגע דרמטית.

שנית, ניהול סיכונים ורגולציה. כפי שהסברנו במאמר על קשרי ממשל (רגולציה) לעסקים בינוניים, המדינה מעורבת היום יותר מתמיד בשוק הפרטי. חברות שמפגינות אחריות סביבתית וחברתית חשופות הרבה פחות לקנסות, סנקציות רגולטוריות או חרמות צרכניים. הן מקדימות את הרגולציה במקום להיגרר אחריה.

שלישית, שימור וגיוס טאלנטים (Employer Branding). הדור הצעיר של העובדים (דור ה-Z והמילניאלס) לא מחפש רק תלוש שכר. מחקרים מראים שוב ושוב שעובדים איכותיים יעדיפו לעבוד בחברה שבה הם מרגישים שהם תורמים למשהו גדול יותר, חברה בעלת "מטרה" (Purpose). חברה שמיישמת מדיניות חברתית אמיתית, נהנית מנאמנות עובדים גבוהה יותר ומעלויות גיוס נמוכות יותר.

הגשר בין המגזרים: המודל של "טקטיקה נבונה" החיבור בין עולם העסקים לעולם החברתי הוא המומחיות של "טקטיקה נבונה". מושיקו מוסקוביץ מנחה דירקטוריונים והנהלות כיצד לפתח אסטרטגיית ESG שאינה נראית כמו "מס שפתיים", אלא מייצרת ערך משותף (Shared Value).

"כאשר אנחנו מלווים חברה, אנחנו מחפשים את נקודת החיתוך שבין היכולות העסקיות הייחודיות שלה, לבין צורך חברתי אמיתי," מפרט מוסקביץ. "למשל, חברת טכנולוגיה יכולה לתרום את הידע של המהנדסים שלה לטובת פיתוח אפליקציה לעמותת הצלה; חברת קמעונאות יכולה לייצר מסלול תעסוקה ייעודי לנוער בסיכון. כשהתרומה יושבת על ליבת העסקים של החברה, היא הופכת לבת-קיימא, אימפקט משמעותי נוצר, והחברה זוכה למוניטין ציבורי אדיר שאי אפשר לקנות בשום קמפיין פרסומי".

סיכום: מצפן לעתיד אחריות תאגידית אינה אופנה חולפת. היא המצפן שמכוון את הכלכלה המודרנית. חברות שישכילו להטמיע את עקרונות ה-ESG ב-DNA הארגוני שלהן, לא רק שיתרמו לחברה הישראלית ולסביבה, אלא גם יבטיחו לעצמן יתרון תחרותי עצום לשנים קדימה. בעזרת ליווי אסטרטגי נכון, מנהלים יכולים להפוך את האתגר החברתי להזדמנות העסקית הגדולה הבאה שלהם